סטיילינג ידיים

סטיילינג ידיים הוא התנועה המכוונת והמבטאת של כפות הידיים, האצבעות ופרקי כף היד ברגעים שבהם היד חופשית, כלומר לא נמצאת בקונקשן עם הפרטנר. זה כולל פתיחה הדרגתית של אצבעות, סיבובי פרק כף היד, הצגת כף היד, גלים באצבעות ותנועות שדומות למחווה. סטיילינג ידיים טוב נראה טבעי ובלי מאמץ, כאילו היד פשוט ממשיכה את האנרגיה שזורמת דרך הזרוע. סטיילינג גרוע נראה מתוח, מאולץ או מנותק משאר הגוף. הידיים נמצאות כל הזמן בשדה הראייה והן מהחלקים הכי אקספרסיביים בגוף. הן גם החלק שהכי מהר נראה מגושם אם לא עושים איתו כלום: יד שמשתלשלת או אגרוף קפוץ מסיטים את תשומת הלב מריקוד יפה. אצל העוקבות במיוחד, היד החופשית היא הקנבס המרכזי לסטיילינג בסיבובים, במעברים וברגעי פוזיציה פתוחה. במוח, כף היד תופסת את הייצוג הגדול ביותר בקורטקס המוטורי מכל איבר אחר, ומחקרים על תפיסת מחוות מראים שבני אדם מעבדים תנועות ידיים מהר יותר מתנועות של כל חלק גוף אחר. זו הסיבה שהעין נמשכת לידיים. ברמת הביניים כדאי לבנות אוצר מילים: יד המים, שבה האצבעות נגררות מאחורי תנועת פרק כף היד כמו זרימה; המניפה, שבה האצבעות נפתחות ונסגרות אחת אחרי השנייה; השרטוט, שבו קצות האצבעות מציירות קו באוויר; וההצעה, שבה כף היד נפתחת החוצה לעבר הקהל או הפרטנר. מתרגלים כל אחת לאט עד שהיא חלקה, ואז משלבים אותן בסיבובים וברגעים פתוחים. ברמה מתקדמת הסטיילינג הופך למוזיקלי ורציף: היד מגיבה למוזיקה באופן עצמאי, נגררת אחרי מלודיית גיטרה, מדגישה מכה פרקסיבית או צפה דרך משפט קולי. אפשר גם להשתמש בסטיילינג בתוך הקונקשן עצמו, כשהיד שאוחזת בפרטנר משנה מרקם, מתקיף לעדין, מפעיל למקבל. מסורות של סטיילינג ידיים קיימות בכל העולם: המודרות בריקוד הקלאסי ההודי, הארטיקולציה של הידיים בפלמנקו, ובלטין זה נכנס דרך הסון הקובני והסלסה הפורטוריקנית. בבצ׳אטה, הסגנון הסנשואל הפך את סטיילינג הידיים לאמנות בפני עצמה.