הובלה

אחיזה פתוחה — חיבור דרך יד אחת או שתיים במרחק גוף.

העיקרון הבסיסי של ריקוד זוגי — אחד מוביל ואחד עוקב, בתקשורת פיזית מתמדת.

כשהעוקב/ת מקדימ/ה את ההובלה — ההרגל שהכי חשוב לשבור.

מיקום הידיים הנכון בזמן ריקוד זוגי.

האמנות של לקרוא ולהגיב לכוונת הליד — לא לנחש, לא להקדים, אלא להיות נוכח/ת

מנגנון ההובלה הבסיסי — דחיפה ומשיכה דרך הפריים שמתקשרות כיוון ותנועה.

המבנה שהגוף יוצר דרך הידיים והכתפיים — מאפשר העברת מידע ברורה.

החיבור הפיזי והרגשי בין שני הרוקדים — הבסיס לכל תקשורת בריקוד.

אחיזה קרובה — מגע גוף מלא.

אחיזה סגורה — חיבור צמוד עם יד על הגב.

תנועה שבה המוביל/ה מעביר/ה את העוקב/ת מצד אחד לצד השני.

הובלה דרך הגוף במקום הידיים.

המרכיב המנטלי של ההובלה — לדעת לאן אתה הולך לפני שהגוף זז.

סיגנלים עדינים להתאמות קטנות — השפה השקטה שמפרידה בין מוביל טוב למצוין.

מתח מבוקר שמאפשר תקשורת ברורה.

שימוש במשקל ובהתנגדות של הפרטנר כדי ליצור תנועה — עיקרון פיזיקלי שמגביר את האפשרויות.

רמזים גופניים עדינים שמתקשרים כוונה — מבט, נשימה, שינוי טונוס — השפה הסמויה של הריקוד.

התרומה היצירתית של העוקב/ת — לא רק להגיב, אלא להוסיף שכבה אישית.

שני הרקדנים נשענים הרחק אחד מהשני, נתמכים בחיבור ההדדי — מה שמאפשר לינים, דיפים, ופיגורות דרמטיות.

דחיסה — כוח פנימה בין הרוקדים.

התנגדות מבוקרת לכוח של הפרטנר — לא "נגד" אלא "עם", ליצירת מרקם עשיר בריקוד.

חיבור דינמי ומתיחתי שמתרחב ומתכווץ — כמו גומייה בין שני הרקדנים.

הובלה שנשמעת למוזיקה במקום לדפוסים — הרקדנים עוקבים אחרי השיר, לא אחרי רצף מתוכנן.