קרוס בודי ליד

קרוס בודי ליד (CBL) הוא מהלך שהגיע מהסלסה והפך לאחד היסודות של בצ'אטה מודרנית. במבנה הבסיסי שלו המוביל/ה פוסע/ת אחורה, פותח/ת מסדרון פנוי, והעוקב/ת הולך/ת דרכו לצד השני. על הנייר זה נשמע פשוט, אבל הכוח של המהלך הוא בזה שהוא פלטפורמה: ממנו יוצאים סיבובים, סטיילינג, החלפות ידיים ושינויי כיוון. אפשר לחשוב עליו כמו צומת שממנו אפשר להמשיך לכל כיוון. אם הצעד הבסיסי הוא הבית, הקרוס בודי ליד הוא דלת הכניסה. זה האופן שבו יוצאים, זה המקום שאליו חוזרים, וזה המעבר שמחבר כמעט כל דבר אחר בריקוד. מי ששולט בזה שולט ברקמת החיבור של הריקוד כולו. ברמת מתחילים החלוקה פשוטה: המוביל/ה פוסע/ת אחורה ב-1, נפתח/ת שמאלה ב-2-3 וכך יוצר/ת את המסדרון, העוקב/ת חוצה ב-5-6-7, ואז סוגרים את המסדרון. תפקיד העוקב/ת הוא ללכת קדימה בקו ישר דרך המסדרון שנפתח, בלי לעגל את המסלול. ברמת ביניים מתחילים להוסיף סיבובים בסוף: סיבוב ימני פשוט, אחר כך דאבל, אחר כך סיבוב פנימי. ה-CBL הוא ההכנה, ומה שמוסיפים עליו הוא התוצאה. ברמה מתקדמת ה-CBL הופך לבלתי נראה. אפשר להתחיל אותו מכל עמדה ולכל כיוון ולהשתמש בו כבסיס לקומבינציות מורכבות, ומובילים מנוסים משחילים שלושה או ארבעה אלמנטים בתוך קרוס בודי ליד אחד. מבחינה פיזיקלית המהלך נשען על העברת תנע ליניארי: הצעד אחורה של המוביל/ה מייצר תנופה קדימה אצל העוקב/ת דרך הפריים המחובר. היסטורית, הקרוס בודי ליד הוא ה-DNA של סלסה און-2 (ממבו), והוא נדד לתוך הבצ'אטה מודרנה בסוף שנות התשעים כשרקדנים התחילו לערבב סגנונות.